פסק-דין בתיק ת"א 36699-01-12

התביעות

1. התובעת בת.א. 36699-01-12 (להלן: " התובעת") הגישה ביום 18.1.12 כנגד הנתבע (התובע בת.א. 48211-10-12 - להלן: "הנתבע") תביעה למתן צו עשה להורות לנתבע להחזיר לידיה את הרכב מסוג קיה מספר רישוי 5732010 (להלן: "הרכב"). לטענתה, הרכב נגנב ממנה ביום 9.11.11 ולאחר מכן הועבר לנתבע, שהצליח בדרך לא חוקית להעביר את הבעלות ברכב על שמו במשרד הרישוי שלא בהסכמתה.

ביום 18.1.12 ניתן צו עשה זמני ארעי כנגד הנתבע המונע ממנו לעשות כל עיסקה ברכב.

2. ביום 24.1.12 הוגשה בת.א. 48211-10-12 תביעה למתן פסק-הדין ההצהרתי על ידי הנתבע ועוד שלושה תובעים כנגד מדינת ישראל ומר אילן גורדון (להלן: "גורדון") לפיו הרכב נרכש ביום 15.11.11 כדין על ידי התובע מס. 1 באותה תביעה, אבו ח'לף סאאד (להלן: סאאד), מגורדון תמורת 14,000 ש"ח, ומייד לאחר מכן, הועבר הרכב על ידי סאאד לנתבע, שהוא בן דודו.  

עוד נטען בתביעה זו כי בדרך דומה נרכשו על ידי התובעים או מי מהם מגורדון עוד שתי מכוניות, רכבים מסוג שברולט ורנו מגאן.

ביום 15.12.11, התגלה לתובעים בתביעה זו כי הרכבים רשומים כגנובים מרישומי משרד הרישוי, למרות שהבעלות בשלושת כלי הרכב הועברה כדין על שם התובעים או מי מהם במשרד הרישוי בסמוך לאחר רכישתם.

התביעה היא בעיקרה למחיקת הרישום במשרד הרישוי שהרכבים הם בסטטוס "גנוב".

ההליכים

3. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 25.11.25 בבקשה לסעד הזמני שהגישה התובעת, הוחלט על איחוד הדיון בשתי התביעות, ונדחה הדיון בבקשות לסעדים זמניים שהוגשו בשתי התביעות ליום 30.1.12. באותו דיון, התיצב לבקשת בית המשפט נציג המשטרה רס"ב יצחק יכין, אשר מסר סקירה של החקירה הפלילית שהתנהלה בפרשה.

4. בתחילת הדיון שהתקיים ביום 30.1.12, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה בית המשפט יכריע בית המשפט בתביעות העיקריות של שני הצדדים במקום לדון בבקשות לסעדים זמניים. באותו יום, נשמעו עדויות של התובעת, ומטעם הנתבע - של סאאד ושל עד נוסף בשם מר ג'אלל אבו ליבדה (להלן: "ג'אלל") שהציג את עצמו כחבר של הנתבע.

בתום הדיון, בקשו הצדדים לזמן לעדות את גורדון, הנמצא במעצר עקב מעורבות בפרשה, ואת תיק המשטרה.

5. בדיון הבא שהתקיים ביום 2.2.12, התברר כי גורדון לא הוזמן דרך בית המעצר. התיצב לדיון נציג המשטרה יכין עם תיק החקירה, אותו הציג לעיון בית המשפט בלבד (היות והחקירה היתה בעיצומה).החוקר נחקר על מהלך החקירה ומסר על הגירסאות השונות שנגבו מהמעורבים בפרשה. בית המשפט ציטט במהלך הדיון מהודעותיו של גורדון כדי להציג את גירסתו בפני הצדדים. 

בתום הישיבה, בקש ב"כ הנתבע לקיים דיון לנוסף לשמיעת עדותו של גורדון. בית המשפט החליט על קיום ישיבה נוספת ביום 5.2.12 לשמיעת עדותו של גורדון וסיכומי הצדדים.

6. בדיון האחרון שהתקיים ביום 5.2.12, התייצב גורדון, שהובא מבית המעצר, מסר עדות ונחקר על ידי הצדדים. לאחר מכן, סיכמו הצדדים את טיעוניהם. במהלך הסיכומים, בקש ב"כ הנתבע שהות לצלם את חומר החקירה מתיק החקירה לאחר הגשת כתב האישום כנגד גורדון. בית המשפט התיר לשני הצדדים לעיין בתיק החקירה ולצלם מסמכים ממנו,  אותם התיר להגיש לבית המשפט עד ליום 16.2.12.

7. ביום 16.2.12 הגישה התובעת העתק מכתב האישום כנגד גורדון. באותו יום, הגישה הפרקליטות הודעה על כך שלא התירה לתובעת לעיין בחומר החקירה משום שהיא עדת תביעה בהליך הפלילי כנגד גורדון.

לא הוגש כל מסמך נוסף על ידי הנתבע.

דיון והכרעה

8. התובעת העידה כי נפגשה ביום 9.11.11 עם ג'אלל ועם גורדון שהתעניינו ברכב באותו העמידה למכירה. גורדון בקש ממנה לקחת את הרכב לבדיקה תוך התחייבות להחזיר אותו למחרת. להבטחת התחייבותו, מסר לה גורדון סך של 1,500 ש"ח במזומן ושיק דחוי ליום 23.11.11 של צד שלישי על סך 12,500 ש"ח. שני הסכומים יחד היוו להערכתה ערך הרכב.  מאז, רכבה לא הוחזר. ביום 23.11.11 הפקידה את השיק שקיבלה  בבנק והשיק לא כובד. ביום 26.11.11 גורדון וג'אלל יצרו איתה קשר טלפוני והתחייבו להחזיר את הרכב למחרת אך לא הגיעו למקום המפגש שקבעה עמם. ביום  5.12.11 הגישה התובעת תלונה במשטרה על גניבת הרכב. 

במהלך חקירתה הנגדית של התובעת, עלו תמיהות שונות. למשל, מדוע לא הגישה מיד תלונה למשטרה כאשר הרכב לא הוחזר כמוסכם, מדוע בחרה להפקיד את השיק הדחוי במקום למסור אותו במסגרת תלונה למשטרה, ומדוע המתינה עד ליום 5.12.11 להגשת התלונה. ואולם לא מצאתי שאותן תמיהות יורדות לשורשו של עניין. התובעת מסרה הסברים שונים לאופן שבו התנהגה אשר מסתדרות עם טענתה שפעלה מתוך אמונה תמימה שגורדון וג'אלל בסופו של דבר יעמדו בהתחייבות להחזרת הרכב. באשר להפקדת השיק, הסבירה תובעת שרצתה לבדוק אם לא שיק יש כיסוי בטרם פנייתה למשטרה, משום שסברה שצריכה להביא למשטרה ראיות חותכות.